top of page

פגישה עם פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון (יום ג', 5 במאי 2015)

חוויה לקראת הפגישה ושיא ההתרגשות במהלכה.

 

ביום ג' נסענו, אושרית פולקה, ליאור שלב ונויה קריספין ברכבת לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. לאחר שאספנו חומר רב על פרופ' כרמי ותאמנו איתה פגישה ציפינו בקוצר רוח לפגוש אותה. נכנסנו בשערי הקמפוס נרגשות וצעדנו לעבר בניין המנהלה והסנאט. מזכירתה של פרופ' כרמי, אסתר, קיבלה אותנו בחום ובהרבה תשומת לב. כעבור מספר דקות הגיעה פרופ' כרמי שהראיון איתה שעיקריו יובאו להלן היה מרתק ובו גילתה רבקה פתיחות רבה והתייחסה במלוא הרצינות לשאלותינו. בסוף הפגישה ביקשנו ממנה להעביר מסר באמצעות האתר שלנו לדור הצעיר של בנות בתחילת דרכן שרוצות לשבור את תקרת הזכוכית.

 

המסר של פרופ' כרמי לדור הבנות הצעירות:

כדאי לפתוח בשאלת הסיכום שבה ביקשנו מרבקה להעביר מסר לבנות הדור הצעיר כיצד לפרוץ את המחסומים ולהגיע להישגים פורצי דרך, כפי שהיא עשתה בחייה המקצועיים.

 

פרופ' כרמי מדגישה כי המפתח להצלחה הוא לשאוף ולחלום, להציב מטרה, אף אם לא מוגדרת לפרטי פרטים ולנסות בעבודה קשה ומפרכת לממשה. כדי לעשות זאת יש להשקיע הרבה מעבר לחובה, להתעניין מעל ומעבר בתחום שאנו החלטנו ללמוד וזאת כדי להגיע למיצוי היכולות שלנו. המפתח אפוא הוא עבודה קשה. מאוד חשוב, לדברי פרופ' כרמי, לחפש תמיד היזדמיונות ולא להחמיצן, אף אם ההיזדמנות שנקרתה בדרכנו איננה ממש במסלול שאנו הולכים בו. במקרה זה מומלץ, לדעתה, לנצל את ההזדמנות ולחזור לאחר מכן למסלול שתכננו.

 

פרופ' כרמי מעידה על עצמה כי התעניינה מאוד בגנטיקה ולכן השקיעה רבות בתחום זה ורכשה ידע רב בו. כאשר למדה בבית הספר לרפואה, היא מספרת, ידיעותיה בתחום הגנטיקה היו רחבות יותר משל מוריה. בבחינה בגנטיקה נכשלה במועד א, שכן השאלות אמנם היו פשוטות אך היא, מרוחב היריעה של ידיעותיה, התייחסה אליהן בצורה מורכבת; במועד ב' קיבלה את הציון מאה.

בכל אחת מתחנות חייה, אומרת פרופ' כרמי, רצתה לעשות את הטוב ביותר שהיא יכולה לא דווקא כדי להצטיין אלא בעיקר כדי למצות את היכולת באופן מקסימלי, במלים אחרות, למצות את היכולת עד תום. נשים, היא מדגישה, צריכות להיות בטוחות בעצמן ולרצות לממש את עצמן.   

 

ההתעניינות בגנטיקה:

כאשר הגיעה פרופ' כרמי לרפואת ילדים נוכחה לדעת שהסיבה הראשונה למחלות ילדים במגזר הבדואי הן מחלות גנטיות, דהיינו מומים מולדים ומחלות תורשתיות. מעניין מאוד מה גורם למחלות אך בעיקר כיצד ניתן למנוע אותן. ניתן למצוא את הבסיס המדעי הביולוגי למחלות כאשר יודעים מהו הגן שיכול למנוע אותן.

היא מספרת כי בכנס מדעי תארה מחלה והיא הייתה הראשונה שתארה מחלה זו. בחלוף עשרים שנה שבהן לא ידעה מנוח גילתה את הגן שיכול למנוע מחלה זו. גילוי הגנים הביא לירידה במספר הילדים החולים, אך הדבר היה כרוך בלא מעט הפסקות הריון.

 

עזיבת המחקר ומעבר לניהול אקדמי:

לדברי פרופ' כרמי, היא קיבלה החלטה מושכלת ומודעת לעבור מהקרירה של עיסוק ברפואת ילדים

 

 

 

פיתוח הנגב:

לדברי פרופ' כרמי, חזון פיתוח הנגב מתגשם וקורם עור וגדים. הנגב הופך למרכז משמעותי במדינת ישראל. באר שבע היא בירת הסייבר של ישראל. מה שישאיר בדרום הארץ את הסטודנטים שלומדים באוניברסיטה בתום לימודיהם הם מקומות עבודה איכותיים שיסופקו בין היתר על ידי פארק ה - הייטק שהולך ונבנה בעיר באר שבע וכמובן איכות חיים שמשמעם בראש ובראשונה רמת חינוך גבוהה ופיתוח חיי תרבות ובילוי.

 

הרפואה הציבורית בישראל:

לדברי פרופ' כרמי, הרפואה הציבורית בישראל היא מהמפוארות בעולם. עם זאת מדאיגים הפערים ברמת הרפואה בין הפריפריה למרכז. כמו כן השקעת המדינה ברפואה הציבורית איננה מספקת ולכן מחפשים החולים בעלי היכולת והאמצעים את הרפואה הפרטית; אך העניים שידם איננה משגת סובלים מצפיפות בבתי החולים הציבוריים ומתורים ארוכים מאוד. המשאבים שמוקצים למערכת הרפואה הציבורית לא מספיקים ויש סכנה שאם לא יוקצו המשאבים המתאימים נאבד את היתרון היחסי שלנו בתחום זה.

 

הפן האישיותי והערכי כאמת מידה לקבלת מועמדים ללימודי רפואה:

בתשובה לשאלתנו מציינת פרופ' כרמי כי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון שמו דגש מאז ומתמיד על אישיותו של המועמד ללימודי רפואה. הדבר מתבטא בקיום שני סבבים של ראיונות אישיים למועמדים. בשנים האחרונות, לדבריה, הפקולטות לרפואה בכל האוניברסיטאות בארץ אינן מסתפקות בממוצע הציונים של המועמד ללימודי רפואה ונעשות בדיקות אישיות, ערכים ויכולת המועמדים להתמודד עם מצבים שונים. כך שהמרכיב האישיותי והערכי מקבל מענה בתהליך הקבלה.

    

bottom of page